הבלוג שלי

פלאיה-ארץ הפלאות

אני אוהבת את אסתי של הטיולים היא משוחררת, אופטימית, ויודעת להעריך את החיים. למה אני מדברת עליה בגוף שלישי? כי זה מישהי אחרת מאסתי של ישראל. מישהי אחרת לגמרי. כיף לי. טוב לי כאן. אין לי ביקורת לעצמי. אני סולחת לעצמי על טעויות, ונהנית. ממש נהנית. יש משו במקום שרחוק מהמקום הטבעי שלנו שגורם לנו

קרא עוד ←

תחילת המסע בלי המשא

יש דברים שיכולים לקרות לכל אחד. אבל זה קורה רק לי. וגם אם זה קורה לכם מידי פעם. אני כבר יכולה להוציא ספר על מקרים כאלו. אולי חסר לי מזל, אולי שלומיאליות, ואולי פשוט במקרה. אבל זה קורה לי שוב ושוב. רוצים דוגמא? בואו אני אספר לכם על היומיים האחרונים שלי. *ספוילר-אין. הלוואי והיה לי*

קרא עוד ←

מסכנות או מסקנות

יומיים שלושה לפני הטיול נחתה עלי עננת עצב. ביררתי. זה קיים והגיוני. אבל עדיין זה לא מתאים לי.. ניסיתי להפשיט את התחושות. ומלבד הפחדים והגעגועים שכבר התחלתי לחוש. הרגשתי פחד לחזור על טעויות עבר. לפני כשנה הייתי בתאילנד. החברים שלי בפייסבוק ראו את התמונות שלי, תמיד הייתי נראית עם הבעת אושר וחיוך. וזה מה שרציתי

קרא עוד ←

כאב ראש

השעה 5 לפנות בוקר. התעוררתי מכאב חד שחתך לי את הראש לאורך ולרוחב. שלום מיגרנה לא התגעגעתי. הגוף שלי מתחיל להגיב לפחדים שמסתובבים בפנים אני כל פעם מתפלאת איך הגוף והנפש חברים כל כך טובים. לעזאזל. זה מדהים שכל מי ששמע על הטיול אמר לי וואי איזה אומץ יש לך וכו וכו אבל האמת היא

קרא עוד ←

זאת אני

מי שמכיר אותי מכיר את שני המלווים הקבועים שלי. בשמש, בשלג, בגשם ובכל מזג אוויר. בחתונות, מסיבות, לוויות וסתם בהליכה ברחוב. שני מלווים קבועים כבר חמש שנים. הם משני צידי תומכים תמיד, ומתריאים לפני שאני מתקרבת הם סימני ההיכר שלי. הקביים. ומי שלא מכיר אותי. אז קצת עלי. קוראים לי אסתי. ואני בת 22. אבל

קרא עוד ←