הבלוג שלי

החיים הגדולים עם גדולים מהחיים

​לקח לי כמה ימים להתאפס ולטפל בבעיה החדשה שלי(גבס לרגל) עד שמצאתי את הזמן לכתוב לכם אבל הנה אני פה. בוא נחזור רגע אחורה. לפני שבוע וחצי, אני באוטובוס, אחרי שוטטות בהולנד. עיניים נפוחות מחוסר שינה, כאבים מציקים ברגל, וציפור קטנה שמתרגשת בלב. הגענו לספינה. עם הרבה עזרה הצלחתי להשתחל פנימה, כדי לגלות שאני נמצאת

קרא עוד ←

הו לה לה לנד

​אני בהולנד. באוטובוס עכשיו, בדרך לצפון הולנד ששם אני הולכת לבלות את השבוע הקרוב ביאכטה. איך זה קרה? אז ככה. גדולים מהחיים זה עמותה של חולי סרטן, שהבינו שההחלמה מהסרטן לא פחות קשה מהמחלה עצמה. ולאנשים בוגרים שהתרגלו למצב של להיות חולה, קשה לצאת לחיים ולחזור לעצמאות אחרי הסרטן. אז הם פותחים כל שנה קבוצה

קרא עוד ←

מתחילים עם רגל ימין, נתקעים עם שמאל..

​אם היו נותנים לכם אפשרות לבחור איזה סוג נכות אתם רוצים, מה הייתם בוחרים מתוך שלושת האפשרויות: 1. רגל ישרה לכל החיים פלוס תקווה שהכאבים יהיו רק חלשים. 2. רגל עם משתל ברך מתקפל, שאולי עם מלא פיזיותרפיה תצליחו לקפל אותה מעט. פלוס כאבים חזקים. 3. להוריד את הרגל. להיות עם פרוטזה אבל אחרי שתתגברו

קרא עוד ←

חמסה חמסה

שום רופא לא אמר לי את זה אף פעם. אבל זה ידוע לי ולכולם. 5 שנים מסיום הטיפולים, אם לא חזר לי הסרטן, אז אני בעצם נקייה מסרטן. “מבוטחת” בזמן ההתנדבות עם חולי סרטן ראיתי באמת שרוב החולים שחזרו למחלקה אחרי שהבריאו היו זמן קצר אחרי שסיימו. ואני רק רציתי להגיד את זה כבר. שאני

קרא עוד ←

ניתוח, אישפוז. ומה שבינהם.

חדר ניתוח. הרגע עזבתי את ההורים שלי בחדר הכנה לניתוח. עזבתי עם חיוך. אבל משו השתנה בי עכשיו. התקף חרדה. אני מתאמצת לחייך, לדבר נורמלי, לא להתפרק, אבל הדמעות שזולגות חופשי משתי צידי העיניים שלי יכולים להעיד על מה שקורה בתוכי. פחד מצמית. קושרים את הגוף למיטה, ואת הידיים לצדדים. כולם זזים, ואורות מסנוורים. די

קרא עוד ←