הבלוג שלי

I did it my way..

אני בטיול וכאן שקט.. ​שקט. זה לא סימן הכי טוב.. זה סימן שאני עסוקה מידי בכאב שלי בשביל להרים את הראש לראות את היופי שבחוץ. אבל הנה אני כותבת אז זה אומר שזה משתפר. פעם קודמת הרגשתי כאילו הרבצתי לכם עם הפוסט שלי.. הרבה שקראו אותי וחשבו שהם מכירים אותי גילו שהם לא יודעים עלי

קרא עוד ←

היסטוריה

-​היי, מה קרה לך? למה יש קביים? זה קרה בטיול? אפשר לשאול מה קרה? זה השאלות שבדרך כלל מקבלות אותי בכל פעם כשאני פוגשת כאן בנאדם חדש. ואני עונה =לא משהו חדש.. סיפור ישן. -יש לי את כל הזמן שבעולם.. כמובן רק אם בא לך לדבר. =זה לא סוד. היה לי סרטן הבראתי הרגל נשארה

קרא עוד ←

ערב פסח טיפוסי

היי. מה שלומכם? עובדים קשה לקראת פסח? גם אני.. אני עובדת קשה מאד.. כל יום לסחוב תיק גב. לדאוג לצלם כל מקום. עובדת קשה לחפש את המקומות המעניינים לבלות בהם ולספר לכם עליהם. בקיצור.. ערב פסח טיפוסי. סיפרתי לכם בפעם הקודמת איך התחיל הטיול שלי.הפעם זה כבר ממש לא מרגיש התחלה.. למעשה זה מרגיש כאילו

קרא עוד ←

.בואנה! איירס..

סוף סוף הגיע הזמן שאני יכולה לכתוב לכם- יכולה משמע אני לא אבאס אתכם. עבר שבוע מאז שהתחיל הטיול. יום שלישי שעבר ארזתי בבהלה של הרגע האחרון מזוודה, הבאתי את הדברים הנחוצים, אבל שכחתי הרבה דברים שנחוצים לא פחות. לדוגמא- במבה. יצאתי לטיול עם תיק גב גדול ותיק גב יותר גדול. זהו. בלי מזוודה ואפילו

קרא עוד ←

5 שלבים לאבל

הכחשה. מיקוח. כעס. דיכאון קבלה. ידעתי אובדן הרבה פעמים לצערי. אנשים שהיו לי חברים תומכים, חברים לבילויים, וסתם ידידים, נתלשו מחיי ביום אחד. חלקם בגדו באמון שלי. חלקם הלכו ונעלמו. חלקם אני נאלצתי לגרום לריחוק ולאובדן. ורבים מהם עזבו את העולם ואת שמותיהם אני אמצא על מציבות אבן בסיבוב בבית עלמין. כל אובדן הוא סכין

קרא עוד ←